קשר ליס א קאר (1988) בע"מ ואח' נ' משאוטה ואח'

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע בסך של 4,580 ₪ ותביעה שכנגד בסך של 70,900 ₪ (מתוך הסכום הנ"ל הנזק שנגרם לרכוש כתוצאה מאירוע התאונה הינו בסך של 10,900 ₪ בלבד) בשל אירוע תאונת דרכים מיום 25.7.09 כתוצאה מהתנגשות בין שני כלי הרכב לאחר שכל אחד טוען כנגד משנהו שלא ציית למופע הרמזורים בכיוון נסיעתו.

הצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה, תוך ציון נימוקים בקצרה ולאחר שמיעת הנהגים ועיון במסמכים המצויים בתיק ובתמונות הנזק שצורפו וסומנו ת/1 .

הנהג מטעם התובעת העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע, לטענתו בעת שיצא מחניון רידינג בת"א, על מנת לפנות שמאלה מהנתיב השמאלי מבין שני נתיבים, כאשר לימינו עמד כלי רכב נוסף, כשהתחלף הרמזור בכיוון נסיעתו לירוק החל לפנות שמאלה, כלי הרכב בלט בחלקו הקדמי בלבד, או אז פגע בו רוכב האופנוע, אשר הגיע מהכיוון הנגדי כאשר מופע הרמזורים בכיוון נסיעתו היה אדום.

לטענת הנהג מטעם התובעת, רוכב האופנוע היה לבד באותה עת בכביש מכיוון הנסיעה שלו, כאשר דווקא בכיוון נסיעתו של הנהג מטעם התובעת, היו כלי רכב הן מאחוריו והן בצידו הימני, לגרסתו ככל הנראה נהג האופנוע לא הבחין שמופע הרמזורים בכיוון נסיעתו לא היה ירוק, בשל כך שהסתנוור מהשמש שהיתה מולו (האירוע ארע בחודש אוגוסט אחה"צ כאשר נהג האופנוע נוסע ממזרח למערב).

הנהג מטעם התובעת הכחיש, כי לאחר אירוע התאונה ברח מהמקום, לדבריו, מי שהזמין את המשטרה ואת האמבולנס היתה חברתו באותה עת שישבה לצידו.

לטענת הנהג מטעם התובעת, לא היה יכול למנוע את אירוע התאונה, לדבריו היה בתחילת נסיעה מעצירה מוחלטת כאשר הוא הבחין ברוכב האופנוע, ככלי רכב שמגיח מהכיוון הנגדי ואולם לא העלה על דעתו שיחצה את הצומת באדום.

לגרסת הנתבע, אין מחלוקת ביחס לכיוונים מהם הגיח כל אחד מהנהגים, לדבריו הוא חצה את הצומת, לפני אירוע התאונה כשהוא בנסיעה רציפה, מרחק של כ – 100 מ' קודם לכן חצה צומת נוסף בירוק, כך שאירוע התאונה ארע בשל כך שהנהג מטעם התובעת חצה את הצומת באדום במהירות, ככל הנראה סבר שהתנועה תהא דלילה בשל העובדה שמדובר ביום שבת.

לדברי הנתבע, הוא מבחין בכלי רכבה של התובעת כשהוא כבר באמצע הצומת, במרחק של 60 מ' לערך, במהירות של 60 קמ"ש ומשכך, ניסה לבלום אלא שהוא היה מודע לכך כי לא יעלה בידו לבלום באופן מוחלט מבלי שיגרם נזק גוף ומשכך, נפל מהאופנוע וזה האחרון, פגע ברכב בהתאם לנזק שנגרם ונראה לעין בת/1.

הנתבע העיד, כי לא הזמין אמבולנס ו/או ניידת משטרה למקום, כמו כן זכר שכלי הרכב שפגע בו לאחר מכן, עדיין עמד באמצע הכביש ולא ברח מהמקום.

הנתבע אישר, כי בכיוון הנסיעה שלו לא היו כלי רכב נוספים וכן לא שלל את העובדה לפיה היו כלי רכב מכיוון הנסיעה של נהג התובעת, אשר לדבריו, הבחין בנהג האופנוע, נבהל ונעצר במקום, במקום להמשיך בנסיעה שאז היה אירוע התאונה נמנע.

למעשה המחלוקת בין הנהגים הינה ביחס למופע הרמזורים שהיה בכיוון הנסיעה של כל אחד מהם בעת שחצו את הצומת שבו ארע אירוע התאונה וממילא נגרמו הנזקים לשני כלי הרכב.

הנזק בכלי רכבה של התובעת הינו בכנף ודלת קדמית שמאלית, ואילו לאופנוע נגרם נזק של אובדן מוחלט.

אין לביהמ"ש כלים להכריע באופן מוחלט ביחס למופע הרמזורים בכיוון הנסיעה של כל אחד מהנהגים במובן של הצבע שהופיע ברמזור של כל אחד מהנהגים בעת שחצה את הצומת, כאשר לפני ביהמ"ש מונחות שתי גרסאות מטעם הנהגים בלבד, מבלי שישנו איזה שהוא חיזוק חיצוני שאינו תלוי בדבר לתמיכה בגרסה כזו או אחרת, יחד עם זאת, אין משמעות הדבר בהכרח כי דין התביעות שתיהן להידחות שכן, ביהמ"ש יכול להכריע, במידת הסבירות הנדרשת להוכחת תביעה אזרחית, האם עלה בידו של התובע להוכיח את תביעתו ובנסיבות המקרה שלפני, נראה כי עלה בידה של התובעת להוכיח את תביעתה, בעוד שלא עלה בידי הנתבע שכנגד להוכיח את תביעתו שכנגד ואפרט.

ביחס לתביעה הראשית, עדותו של הנהג מטעם התובעת היתה סדורה, פוזיטיבית שהתייחסה למכלול הנסיבות עובר לאירוע התאונה, לרבות מצב הצומת רגע לפני אירוע התאונה, כך למשל ידע הנהג מטעם התובעת לומר כי בכיוון נסיעתו היו כלי רכב נוספים בעוד בכיוון נסיעתו של רוכב האופנוע – הנתבע לא היו כלי רכב נוספים וכי האירוע התחיל מיד כאשר החל בנסיעה, תוך שהוא מבצע פניה שמאלה ממצב של עצירה ועמידה מוחלטת, שמופע הרמזורים בכיוון נסיעתו התחלף מאדום לירוק.

מוקד ומיקום הנזקים בכלי רכבה של התובעת מאשר ומחזק את גרסת הנהג מטעמה.

חיזוק נוסף לגרסתו של הנהג מטעם התובעת, ניתן למצוא גם בגרסתו של הנתבע, למעט ביחס לאמירה לפיה, הוא משוכנע כי עבר וחצה את הצומת כשבכיוון נסיעתו היה ירוק.

לטענת הנתבע הוא נסע במהירות סבירה כאשר הוא מבחין בכלי רכבה של התובעת מרחק של 60 מ' לערך לפני הצומת, אם כך הם פני הדברים, הרי שבהכרח ראה את רכב התובעת במצב של עצירה, בטרם החל לנסוע בעוד שהנתבע נסע בנסיעה רציפה, מבלי שהוא מאט לפני חציית הצומת, כאשר הוא נוסע ממזרח למערב.

יותר סביר שדווקא הנתבע שחוצה את הצומת בנסיעה רציפה, איננו מבחין בכך שהרמזור שלפניו, בכיוון נסיעתו מתחלף והוא ממשיך בחציית הצומת, מאשר התובע אשר נמצא במצב של עצירה מוחלטת כשהוא מבחין במופע הרמזורים שלפניו כאשר זה מתחלף לירוק, רק אז הוא מתחיל בנסיעה.

ניסיון הנתבע/התובע שכנגד לטעון, כי נהג התובעת יצא מהחניון במהירות, איננו יכול לעמוד במבחן המציאות כפי שזו תוארה ע"י הנתבע עצמו, אשר הבחין בכלי הרכב 60 מ' לערך לפני הצומת, בעוד האירוע נגרם בתחילת חציית הצומת מכיוון הנסיעה של הנהג מטעם התובעת.